השימוש בקנאביס רפואי בישראל הולך ומתרחב, ומטופלים רבים מדווחים על הקלה משמעותית במגוון רחב של מצבים רפואיים, מכאבים כרוניים ועד הפרעות שינה. עם זאת, כמו בכל טיפול תרופתי, הגוף יכול לפתח סבילות לחומר הפעיל (THC ו-CBD), מה שמפחית את יעילות הטיפול לאורך זמן. במקרים אלו, עולה הצורך בהעלאת מינון לקנאביס רפואי, תהליך שיש לבצע באחריות ותחת פיקוח רפואי צמוד.

הגורם המרכזי לצורך בהעלאת מינון קנאביס הוא תופעת ה"סבילות" (Tolerance). מדובר בתהליך טבעי שבו המערכת האנדוקנבינואידית של הגוף מסתגלת לחומרים הפעילים בקנאביס. ככל שהגוף נחשף לחומרים אלו באופן קבוע, הוא מגיב להם פחות ופחות, מה שמוביל לכך שהמינון המקורי כבר אינו מספק את ההקלה הרצויה. זה קורה גם למטופלים שמשתמשים בקנאביס כדי להתמודד עם כאב, וגם לאלו שמשתמשים בו לשיפור השינה, הפחתת חרדה או טיפול בתסמינים אחרים.

מתי צריך לשקול העלאת מינון?

ההחלטה להעלות מינון אינה קלה, ויש לבחון אותה בקפידה. ישנם מספר סימנים המעידים על כך שהמינון הנוכחי כבר אינו מספק את האפקט הטיפולי הנדרש:

• ירידה באפקט הטיפולי: אם המטופל מרגיש שהכאב חוזר בעוצמה גבוהה יותר, שהשינה שוב מופרעת, או שתסמיני החרדה שבים ומופיעים, ייתכן שהגוף פיתח סבילות.
• צורך להשתמש בתדירות גבוהה יותר: אם המטופל מוצא את עצמו צורך להשתמש בקנאביס בתדירות גבוהה יותר מהמומלץ, כדי לשמור על האפקט הטיפולי.
• הקלה קצרה יותר: כאשר ההשפעה של הקנאביס הופכת לקצרה יותר מבעבר, והיא דועכת במהירות.

חשוב לזכור, כל שינוי במינון חייב להיעשות רק לאחר התייעצות ואישור של הרופא המטפל. ניסיון להעלות את המינון באופן עצמאי עלול להוביל לתופעות לוואי לא רצויות, כמו סחרחורות, בלבול, תחושת חרדה מוגברת או פגיעה בתפקוד היומיומי.

תהליך העלאת המינון: הדרך הנכונה

העלאת מינון לקנאביס רפואי היא תהליך מובנה ומבוקר. להלן הצעדים העיקריים:

1. התייעצות עם הרופא המטפל: זהו הצעד החשוב ביותר. הרופא יבצע הערכה מחודשת של מצב המטופל, יבחן את הסיבה לצורך בהעלאת המינון, וישקול את ההשלכות האפשריות. לעיתים, הפתרון לא יהיה רק עלייה במינון אלא שינוי בזן הקנאביס, בשיטת הצריכה (שמן מול תפרחת), או בשילוב של שניהם.
2. העלאה הדרגתית ומבוקרת: בדומה להתחלת הטיפול, גם העלאת מינון קנאביס נעשית באופן הדרגתי. הרופא ינחה את המטופל להעלות את המינון בכמות קטנה, ולעקוב אחר התגובה של הגוף במשך תקופה של מספר ימים או שבועות. העלאה הדרגתית מאפשרת לגוף להסתגל למינון החדש ומפחיתה את הסיכון לתופעות לוואי.
3. מעקב ותיעוד: במהלך תקופת ההעלאה, חשוב שהמטופל ינהל יומן מעקב מסודר. יש לתעד בו את המינונים החדשים, זמני הצריכה, ואת ההשפעות – הן הטיפוליות (הקלה בכאב, שיפור בשינה) והן תופעות הלוואי האפשריות. מידע זה יסייע לרופא לקבל החלטות מושכלות בהמשך הטיפול.
4. שקילת חלופות: לא תמיד העלאת המינון היא הפתרון היחיד. לעיתים, הרופא ימליץ על "הפסקת סבילות" (T-Break), שבה המטופל מפסיק את השימוש בקנאביס למשך תקופה קצרה (לרוב בין 24 ל-72 שעות) כדי לאפשר למערכת האנדוקנבינואידית לחזור לאיזון. לאחר ההפסקה, המטופל יכול לחזור למינון המקורי וליהנות שוב מהאפקט המלא.

לסיכום, העלאת מינון לקנאביס רפואי היא חלק אינטגרלי מהטיפול במקרים רבים, אך היא חייבת להיעשות בצורה מבוקרת, מקצועית ואחראית. המטופל והרופא עובדים יחד כדי למצוא את המינון האופטימלי, שיאפשר למטופל להמשיך ליהנות מהקלה משמעותית, תוך שמירה על איכות חיים גבוהה ובטיחות.